עמל פרדס חנה - חברה להובלה בע"מ נ' וסרמן ואח'

החלטה

המשיבה הגישה לביצוע כנגד המבקשים שטר חוב ע"ס 50,000₪, מועד פירעון 25/12/2009.

כעולה מבקשת הביצוע לא ביקשה הזוכה לבצע את מלוא סכום השטר, כיון שציינה תשלום על חשבון, בפתיחת התיק, בסך 21,854₪. מכאן, הלכה למעשה, בקשת הביצוע עניינה בקרן בת כ-29,0000 ₪ בלבד (ללא אגרה, שכ"ט וכיוצב"א).

המבקשים הגישו התנגדות באיחור ולימים ניתנה על ידי החלטה (ביום 12/11/2012) המאריכה את המועד להגשת התנגדות.

אותה החלטה קבעה מועד דיון (15/1/2013).

ביום 12/12/2012 עתרה המשיבה לדחיית הדיון הואיל והגישה ערעור על החלטתי המאריכה את המועד להגשת ההתנגדות. הבקשה נדחתה בהחלטה מאותו יום.

ביום 13/01/2013 הוגשה ע"י המבקשים בקשה לאפשר לידיד קרוב לסייע בתיק.

הבקשה נדחתה בהחלטה מאותו יום. למחרת, נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטה הנ"ל.

התנגדות המבקשים מיום 12/6/2012 נסמכת בתצהירו של המבקש 1, על דעת שני המבקשים הנוספים ובהסכמתם. בתצהיר מאשר המצהיר, כי בין המשיבה למבקשים 1 ו-2 נכרת הסכם שכירות ביחס לחנות בפרדס-חנה שהייתה בבעלות המשיבה. העתק מהסכם השכירות צורף לתצהיר כנספח א'. עוד מוצהר, כי המבקשת 3, רעייתו של המבקש 1, חתמה על הסכם השכירות כערבה, כמו גם על שטר החוב נשוא ההתנגדות עליו חתמו המבקשים 1 ו-2, כעושי השטר והמבקשת 3 כערבה להתחייבותם (נספח ב' לתצהיר). עוד מוצהר, כי לתשלום דמי השכירות החודשיים הופקדו בידי המשיבה המחאות לכל תקופת השכירות (24 חודשים) לרבות המע"מ השייך ובסה"כ 53,712₪ (העתק ההמחאות צורף וסומן ג').

ביום 21/5/2009 נכרת בין המבקשים 1 ו-2 לבין צד ג', בהסכמת המשיבה, הסכם שכירות משנה ביחס למושכר ומכאן שתקופת השכירות המקורית עמדה על 17 חודשים חלף 24 חודשים ומכאן מוצהר ע"י המבקשים כי על המשיבה לקזז מסכום השטר שהגישה לביצוע 7 חודשי שכירות ומע"מ ובסה"כ 16,666 ₪.

עוד מוצהר בסעיף 6 סיפא, כי החזקה למושכר הוחזרה למשיבה ביום 31/05/2009 ובמועד זה עמד חובם על 38,046 ₪ בקיזוז 7 חודשי השכירות.

עפ"י המוצהר וכן כעולה מנספח ד' נפרעו 5 שקים שמועדי פירעונם למן פברואר 2008 ועד מאי 2008.

עפ"י המוצהר, ביום 21/8/2008 שילמו המבקשים 1 + 2 לזוכה (4,000 ₪ במזומן).

ביום 28/2/2009 שילמו הם למשיבה, 13,730 ₪ (נספחים ו' וז' לתצהיר).

בנוסף, שילמו המבקשים 1 + 2 למשיבה 1,600 ₪ ב- 4 תשלומים כמוצהר בסעיף 8 וכעולה בנספח ה' לתצהיר.

לצד כל אלה שילמו המבקשים למשיבה, 5,000 ₪ ביום 23/10/2011 על מנת להימנע בהליכי עיקול בתיק ההוצל"פ שבכותרת.

עפ"י המוצהר ועל סמך חישובי המבקשים עובר לפתיחת תיק ההוצל"פ נשוא ההתנגדות עמדה יתרת חובם ע"ס 7,526 ₪ ולאחר פתיחת התיק כאמור לעיל (עובר לתשלום 5,000 ₪) יתרת החוב הייתה צריכה לעמוד ע"ס 2,526 ₪.

עפ"י המוצהר בסעיף 12 לא הייתה זכאית המשיבה להגיש לביצוע שטר חוב ע"ס 50,000 ₪, שעה שחובה אליבא דמבקשים נמוך מ- 7,600 ₪, עובר לפתיחת תיק ההוצל"פ.

ביום 15/01/2013 התקיים הדיון בהתנגדות, כפי שנקבע מלכתחילה.

המבקש 1 עמד לחקירה נגדית. בראשית הדיון אישר (אם כי לא זכר מתי היה זה), כי פנה לגב' אילנית (ממחלקת הגביה של מו"מ פרדס-חנה), על מנת לשלם את חלקו בחוב הארנונה של המשיבה. עוד העיד, כי נכון ליום 12/6/2012 לא שילם מאומה למועצה. בהמשך העיד, כי מסכים הוא שחייב היה הוא לשלם הארנונה מ-1/1/2008 ועד סוף מאי 2009. עוד אישר העד, כי הוא חתום על הסכם השכירות מיום 25/12/2007 וכי הנכס המושכר רשום היה על שם המשיבה.